משרד נחלת הכלל 

למגן או לזרום עם המצוק? צפריר רינת | הארץ

למגן או לזרום עם המצוק? | צפריר רינת, הארץ

צילום: צפריר רינת
צילום: צפריר רינת

לביאנלה לארכיטקטורה בוונציה שלחה ישראל השנה בין השאר מיצב עשוי מצילומים, העוסק בעתיד מצוק הכורכר שלאורך חוף הים. המצוק זכה לתשומת לב של הממשלה, המקדמת תוכניות למגנו מפני התמוטטות. המיצב מעלה סימני שאלה נוקבים בקשר להיגיון ולתועלת שבתוכניות הללו.

על פי היוזמה הממשלתית, חולק המצוק בתוכנית מתאר מיוחדת לקטעים שונים, עם מגוון אמצעי מיגון, שמטרתם למנוע התמוטטות הנגרמת בין היתר מדלדול אספקת החול הטבעית. ללא רצועת המגן של החול, מכים הרוח והגלים במצוק, והוא הולך ונסוג. חלקים ממנו כבר נתונים בסכנת התמוטטות ויכולים לגרום להרס מבנים ולסכן אנשים השוהים בחוף. אמצעי המיגון המוצעים כוללים שוברי גלים מסוגים שונים, קירות או סוללות בבסיס המצוק, ואספקת חול מלאכותית. ייעשה בהם שימוש בעיקר באזורים עירוניים באשקלון, בהרצליה ובנתניה.

המיצב בביאנלה, שהוכן על ידי טלי וקסלר ממשרד האדריכלים "נחלת הכלל", יזם ההיי טק אורי חיות, איש הטכניון פרופ' אורי שביט, וד"ר עודד כץ מהמכון הגיאולוגי — הגוף הנותן ייעוץ מקצועי לממשלה בנושא המצוק — מנתח את מצב המצוק תוך כדי התמקדות באזור העיר נתניה ומציע גישה אחרת, המפורטת במאמר שפורסם בכתב העת של אגודת אדריכלי הנוף.

כותבי המאמר מאשרים שאכן יש סכנת התמוטטות של מצוק החוף, אבל מציינים שהשימוש שנעשה עד היום באמצעי מיגון מלאכותיים גרם לא פעם לפגיעה סביבתית, נופית ואחרת. במקום זאת הם מציעים להשתמש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כדי לעקוב אחר השינויים במצוק, דבר שיאפשר להיערך מראש לפינוי תשתיות ומבנים במצוק הנמצאים בסכנת התמוטטות. לטענתם, בדיקה ראשונית מוכיחה, שמדובר בחלופה זולה יותר מהתוכנית הממשלתית. "זו העת בה עלינו לאמץ חזון לפיתוח בר קיימא וניהול סביבתי אחראי, המכיר בכך שתהליכי הטבע הינם בלתי נמנעים", כתבו.

צילום: צפריר רינת
צילום: צפריר רינת

הגישה החלופית מציעה לזרום עם הכוחות שהטבע מפעיל על המצוק: במקום הגנות פיסיות על המצוק, לתת לתהליך הבליה הטבעית להימשך ולמנוע כניסה לאזורים שיש בהם סיכון. "במידת הצורך יפונו מבנים ויתוכננו מחדש תשתיות ופארקים לאורך המצוק", נכתב במאמר, "זאת בהתאם לדינמיקה הטבעית של התפתחות המצוק. תקציב העתק של ההגנה יתועל לניטור קפדני, מחקר מעמיק ותכנון מערכת המעקב".

במשרד להגנת הסביבה אומרים בתגובה, שהממשלה החליטה ב–2011 למגן את המצוק באזורים עירוניים צפופים, שבהם נעשים בו שימושים רבים, עליו ולמרגלותיו. "החלטה זו התקבלה לאחר שהובאו בפני הממשלה כל השיקולים המקצועיים והחלופות השונות, כולל האפשרות לבצע ניטור של הסיכונים... החלופה של פינוי תשתיות ומבנים גם היא הוצגה, אך הוחלט כי החלופה הכדאית היא מיגון המצוק באזורים העירוניים. בשאר האזורים, המהווים את מרבית שטח המצוק, הוחלט להניח לבליה הטבעית להתרחש, ואף לאפשר את התמוטטות המצוק.

"יש להדגיש, כי עלות פעולות ההגנה היא רק אחד מהשיקולים הרבים שעמדו בפני הממשלה בקבלת ההחלטה. כנגד, אחד מהשיקולים המרכזיים בהחלטה היה הרצון לשמר רצועת חוף רחבה לשימוש הציבור ולדורות הבאים. פעולות ההגנה תתבצענה בהתאם למדיניות המתקדמת בעולם, ועל כן תיעשינה באמצעים רכים, ככל הניתן, ותתבססנה על הזנת חול באופן מסיבי להרחבת החופים ולהרחקת גלי הים מהמצוק. מבני מיגון ימיים, כמו שוברי גלים, אם יוקמו, יהיו גם הם בהתאם לטכנולוגיות המתקדמות והסביבתיות ביותר. החברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון, שהוקמה כגוף ייעודי לטיפול במצוק, מחויבת לבצע מחקרים וניטור".

הגישה של הליכה עם הטבע בטיפול במצוק גם באזורים עירוניים לא תתקבל, ככל הנראה. מקבלי ההחלטות חוששים מההשלכות של התמוטטות מבנים ומהצורך להתמודד עם תביעות פיצויים של בעלי רכוש הנתון בסכנה.

אבל אם צודקים המומחים כותבי המאמר (שלדעתם שותפים גם מומחים רבים בעולם), מיגון המצוק עשוי ליצור בעיות סביבתיות ונופיות קשות, בהן השפעה שלילית נוספת על זרימת החול ועל אנרגיית הגלים בגלל הימצאות מבני מגן. גם אספקת החול הטבעי היא שיטה בעייתית. היא מצריכה ניצול חול ממקורות אחרים, שגם בהם הוא נחוץ, דורשת תחזוקה בלתי פוסקת ויקרה, ולא תמיד היא יעילה די כדי להגן על המצוק ולהחזיר לחוף את רצועת החול שאבדה לו.

גלריה למגן או לזרום עם המצוק? | צפריר רינת | הארץ



צור קשר נחלת הכלל | תכנון המרחב הציבורי שלנו

סניף מרכז - רח' בצלאל 14, רמת גן
טלפון: 073-7522152
סניף חיפה - רח' קייזרמן 11, חיפה
טלפון :04-6266416 | 0772013207
דוא"ל : office@new-commons.com

  • © כל הזכויות שמורות 2013 | עיצוב: lola-d | פיתוח: Webart