משרד נחלת הכלל 

תקן הערכה לתשתיות בנות קיימא אדריכלות נוף | מרץ 2013

מהי תשתית?
Infrastructure, היא שילוב הקידומת הלטינית infra, תת – ו - structure - מבנה,(תת-מבנה) ומוגדרת כהתקן בבסיס כל מערכת או אופרציה. (תרגום חופשי, מילון Online Etymology Dictionary).תוכנית זופנס מבדילה בין תשתיות ומבנים, ומגדירה תשתית כמכלול מערכות מוחשיות, שירותים ורשתות התומכות בחברה וקהילה (Society).

מהי קיימות?
"היכולת להשיג שגשוג כלכלי מתמשך תוך הגנה על המערכות הטבעיות של כדור הארץ ושמירה על רמת חיים גבוהה של האנשים החיים בו."  (US EPA)

 

על מנת לפתור את בעיית אספקת המים השפירים במדינה ים-תיכונית מדברית, נבחנו שלוש חלופות תכנוניות. חלופהראשונה, ריכוזית, המציעה הקמת מכון התפלה מרכזי 30 ק"מ מעיר המחוז לאורך רצועת החוף. החלופה מציעה הזנה ושימוש במערכת קיימת לאספקה של מים לתושבים, שימוש בטכנולוגיה אמינה המאפשרת בקרת איכות ותפוקה קבועה של מים לשתייה. חלופה שניה, מקומית, המעודדת מימון ושימוש בטכנולוגיות ובפתרונות מקומיים להפחתת הצריכה הפרטית והמוסדית של מים שפירים (הפרדת מערכות הניקוז, מים אפורים/מים שחורים, טכנולוגיות קציר מי גשמים וכד'). חלופה זו מצריכה הטמעת תשתיות חדשות ומתבססת על ספקי שירותים מקומיים לתחזוקה ובקרת איכות. החלופה השלישית הינה שילוב של שתי החלופות ברמה כזו או אחרת. איזו חלופה מציגה פתרון יותר "מקיים"? 

על מנת לענות על השאלה נצטרך לבחון את החלופות על שלל ההיבטים הסביבתיים, החברתיים והכלכליים. חלק מהשאלות אינן ברורות מאליהן, אך לפעמים רמת הקיימות של הפתרונות מפתיעה. לאיזו חלופה השפעה סביבתית גדולה יותר, ואיזו חלופה צורכת יותר משאבים טבעיים לאורך זמן? איזו חלופה יוצרת יותר מקומות עבודה חדשים? מהי רמת השירות לצרכן? פליטת גזי חממה? איכות חיים? מהר מאוד אנו נחשפים למורכבות ולטווח ההשפעה הרחב של פרויקט מסוג זה. זהו פרויקט תשתית המהווה בסיס למגוון רחב של מערכות ותהליכים נוספים.ביצוע הערכה מסודרת ואחידה אשר משווה חלופות לפרויקטים דומים, תבשיל את התנאים לקבלת החלטה מבוססת, שקולה, ואיכותית יותר. Envision הינו תקן חדש להערכת קיימות של תשתיות הבא לענות על צורך זה.

 

 

מהיכן הגיע הצורך?

תקן Envision הינו קובץ הנחיות שנועד להתוות כללים מנחים לתכנון ועיצוב של פרויקטי תשתית ברי קיימא. בנוסף, התקן נותן כלים למדידה, כימות והערכה לשלבים שונים במחזור החיים של הפרויקט, משלב התכנון והעיצוב, דרך ההקמה, התפעול והאחזקה, ואפילו התייחסות לסוף החיים של התשתית. הערכה זו מתבצעת על ידי ניקוד המושפע מרמת הקיימות. לדוגמא. הערכת פרישת המשאבים לאורך חיי הפרויקט: ככל שמשתמשים בפחות משאבים, הניקוד גבוה יותר. מעל סף מצטבר של ניקוד, הפרויקט מוגדר כפרויקט בר- קיימא. 

על אף שכיום ניתן למצוא בשוק מספר תקנים נפוצים לבנייה 'ירוקה' ולמדידת קיימות של פרויקטים ברמת הבניין, כדוגמת תקן LEED האמריקאי ו-BREEAM  הבריטי. עדיין לא הושרשה מערכת הקובעת סטנדרט אחיד למדידת קיימות של תשתיות. אחת הסיבות לכך הינה השונות הגדולה בין הפרויקטים. אתר כרייה במדבר שונה מכביש מהיר באקלים ממוזג. השפעותיו של סכר הידרו-אלקטרי אינןדומות להשפעת קו רכבת קלה במטרופולין עירוני, אפילו התסריט הדמיוני אשר הוצג בתחילת הכתבה, מקבל משמעות שונה בתרבויות שונות, באקלים או בצפיפות עירונית משתנה. לקוחות של פרויקטים בקנה מידה זה הינם בדרך כלל גופים וסוכנויות ממשלתיים, המתאפיינים בצרכים שונים, בסטנדרטים שאינם אחידים, ובמשאבים מוגבלים. כיום, אין בשוק כלי אחיד ומהיר להערכה ובחינה כוללת של חלופות תכנוניות. ניתן להבין אם כן, שמחסור בתקן מסוג זה היא בעיה בקנה מידה עולמי, מכיוון 

שדווקא לפרויקטי תשתית, ההשפעה הגדולה ביותר על הסביבה. 

 

 

תקן Envision התחיל בשנת 2008 כתוכנית זופנס לתשתיות ברות קיימא, The Zofnass Program for Sustainable Infrastructure. התוכנית,שהוקמה מתרומתם של האחים פול וג'ואן זופנס, משלבת חוקרים וסטודנטים מכלל בתי הספר של אוניברסיטת הארוורד וביניהם: ממשל, עסקים, מדעים, בריאות הציבור וכמובן עיצוב. בשנת 2012, החלו תכנית זופנס ו- ISI (Institute for Sustainable Infrastructure) בשיתוף פעולה בתחום והערכת קיימות בתשתיות. ISI הינו מוסד ללא כוונות רווח המאחד תחתיו יותר מ 300,000 מהנדסים אזרחיים רשומים מהאיגודים המקצועיים, ACEC, APWW ו- ASCE, ונחשב לאחד האיגודים המקצועיים הגדולים בצפון אמריקה. .תכנית זופנס הביאה עמה לשותפות תקן מתקדם להערכת קיימות בפרויקטים לתשתיות, שלימים הפך לתקן Envision™. השילוב בין גוף אקדמאי בעל שם עולמי לאיגוד מקצועי חזק, יוצר תנאים להטמעת התקן כסטנדרט מוביל בהערכת קיימות תשתיות.

 

מה מיוחד בתקן? 

מלבד דרישות סטנדרטיות לצמצום בצריכת האנרגיה ופליטת גזי חממה, שימוש בחומרים ממוחזרים, וניהול מי נגר, התקן מייחס חשיבות ומוסיף ניקוד לנושאים חברתיים ולצורת ניהול הפרויקט כדוגמה: שיתוף הציבור והקהילה המקומית (שיתוף כל בעלי העניין), תכנון והתנהלות יעילה של צוות התכנון וכד'. בתחום חלוקת המשאבים נדרשת התייחסות למחזור החיים של הפרויקט (LCA – Life Cycle Assessment), בדגש על התפעול והאחזקה. לדוגמא,  אחד הקריטריונים לקבלת ניקוד חיובי הוא ההתייחסות לסוף החיים של הפרויקט כחלק מתהליך העיצוב: האם קל לפרקו, מהם ההשפעות הסביבתיות הנלוות לתהליך האחזקה? האם ניתן למחזר את חומרי הבנייה בפרויקט ועוד. ישנו דגש רב על ההשפעות החיצוניות של העיצוב: תכנון שכונה בפשט הצפה של נהר או נחל, לא רק שמשפיעה בתי הגידול הסמוכים, אלא גם על תפקוד המסדרונות אקולוגיים, וזרימת האנרגיה במרחב. הפרעות ופגיעה בתפקוד של אלו מובילים ולהוצאות על נזקים בזמן הצפות ולירידת הערך הנדל"ני של שכונות סובבות. במקרה זה, התקן מתגמל בניקוד גבוה יותר ככול שהתפקוד הסביבתי של המערכת נשמר ומועצם. 

 

אז מה לנו, אדריכלי הנוף?

המסלול לאדריכלות נוף באוניברסיטת הארוורד שם דגש על הקשר שבין אדריכלות נוף, עיצוב עירוני ותכנון תשתיות. עבודתו של אולמסטד, אליוט ואחרים, מצביעה על אדריכל הנוף כבעל מקצוע מוביל בתחום עיצוב התשתיות המשולבות, המעלות את איכות החיים בעיר ומפחיתות תחלואה. פרוייקט ה - Boston’s Fens and Riverway   בבוסטון (1880-90), הינו דוגמא למערכת פארקים עירונית המשמשת גם בסיס לתכנית הניקוז של העיר המתפתחת. מלבד טבע עירוני, אזורי פנאי, וציר תנועה עירוני, המערכת תוכננה לטיהור של שפכי הביוב העירוני והתעשייה בעזרת סדרת אגנים ירוקים, המתבססים על כוחות הגאות והשפל באסטואר נהר הצ'ארלס. הקשר ההיסטורי של אדריכלי נוף לפרויקטים מסוג זה אינו מקרי. אדריכלי נוף נוספים כדוגמת צ'ארלס אליוט, ואיאן מקארג, הציבו את הבנת הקשר שבין גיאולוגיה, הידרולוגיה, צמחייה, חברה ואסתטיקה כמהות של מקצוע אדריכלות הנוף. אדריכלי נוף מסוגלים לתמרן ולהתוות את הקשר שבין הדיסיפלינות לכדי עיצוב שלם וסינרגטי. אבני הבנייה של אדריכלי הנוף מושתתים על הבנה של מערכות טבעיות אלו, ועיצובן לתועלת ולרווחת האנשים. חשיבה ועיצוב בארבעה ממדים, לאורך כל מחזור החיים של הפרויקט, מהווה יסוד להבנה וביצוע של תכנון בר קיימא. תקןכדוגמת Envision™, מחייב שילוב בין מערכות טבעיות, יעילות, חיסכון במשאבים, אנרגיה ואיכות חיים, ומציב את הבמה לבעלי מקצוע המטמיעים את כלל המשתנים לכדי פתרונות תכנון כוללים ויצירתיים.

 

תודה לד"ר אנדריאס גורגוליאס ואנטוני קיין מתוכנית זופנס לתשתיות ברות קיימא, שסייעו בהכנת בכתבה. גרפיקה באדיבות אנתוני קיין. The Zofnass Program for Sustainable Infrastructure

 

גלריה תקן הערכה לתשתיות בנות קיימא | אדריכלות נוף | מרץ 2013



צור קשר נחלת הכלל | תכנון המרחב הציבורי שלנו

סניף מרכז - רח' בצלאל 14, רמת גן
טלפון: 073-7522152
סניף חיפה - רח' קייזרמן 11, חיפה
טלפון :04-6266416 | 0772013207
דוא"ל : office@new-commons.com

  • © כל הזכויות שמורות 2013 | עיצוב: lola-d | פיתוח: Webart