משרד נחלת הכלל 

דע מאיפה באת בטאון איגוד אדריכלי הנוף

החייאת מרכזי ערים היסטוריות | אדר' נוף ליאור וולף, אדר' נוף טלי וקסלר

 

התחדשות מרכזי ערים הינו נושא שנמצא כיום על סדר יומן של מרבית הערים הותיקות. בריחת המסחר לקניונים שאפיינה את העשור הקודם, גרמה להזנחה של המרחב הציבורי וריקונו מתוכן ופעילות. גורמים אלו יחד עם הצורך בחידוש מבנים, הביאו לצורך בהחייאת המרכזים שהועם זוהרם.

מנגנוני ההתחדשות הינם מגוונים, בתל אביב לבדה, אנחנו עדים לאפשרויות שונות - החל מיציקת תכנים מסחריים למבנים היסטוריים ופיתוח המתחם, כדוגמת מתחם התחנה. במקומות אחרים מדובר בהשקעה עירונית בפיתוח בלבד, אשר מעודדת התחדשות של עיבוי בינוי, בינוי חדש ושימור מבנים היסטוריים, כדוגמת המושבה האמריקאית בגבול תל-אביב, יפו. ואילו בפארק שרונה (דרום הקריה), מתן זכויות למגדלים בהיקף המתחם ההיסטורי והכנסת שימושים מסחריים יוקרתיים למבנים ההיסטוריים, הוא שאפשר את שימור המבנים, בחלק מהמקרים גם את העתקתם ופיתוח פארק עירוני פתוח לציבור.

מרכזה ההיסטורי של ראשון לציון, נושא ערכים לאומיים, הודות לאתרים שנשתמרו במרכזה, אשר מעידים על מימוש הציונות מראשיתה, עת הוקמה כמושבת "עלייה ראשונה". כיכר המייסדים (1882); בית האיכרים (1883), שמהווה כיום חלק ממתחם המוזיאון, יחד עם מבנים נוספים; בית הכנסת הגדול (1885), שבמרתפו שכן בראשיתו גן הילדים העברי הראשון; באר המושבה ומגדל המים, שבזכותן ניתן היה לקיים חיים במושבה ומבנים היסטוריים חשובים נוספים.

המגוון הרחב של המבנים לשימור, מתקופת ההתיישבות הציונית אשר מסמלים תקופה וערכים, הובילו לכך שתכנית המתאר העירונית (טרם אושרה), תכנית האב ותכנית השימור הגדירו את המרכז העירוני כמתחם מרכזי לשימור, שמיועד לפיתוח מתון ולפעילות מסחרית. שמירה על רוח המקום, תוך עיבוי המרקם הבנוי, חיזוק מוסדות התרבות, התיירות ושדרוג הבינוי.

חידוש המרכז ההיסטורי של העיר החל בתכנון מחודש של המרחב הציבורי במדרחוב רוטשילד, אשר בשנים האחרונות, הפעילות המסחרית שלו הייתה בירידה. דרכי הפעולה שהוגדרו - תכנון חלל רחוב פתוח, מזמין, בטיחותי ונגיש, אשר יאפשר מרחב רב תכליתי שיתאים לקיום אירועים, מופעים, ירידים, פעילויות, מיצגים. דגש הושם על  יצירת חווית מסחר ופנאי עדכנית, באמצעות הנחיות לטיפול בחזיתות הבניינים, שניתן לסוחרים כמדריך הנחיות לשימור ושיפוץ המבנים, סגירות החורף, אמצעי השילוט וההצללה. כל מרכיבי הפיתוח תוכננו באופן שיפנה למגוון רחב של משתמשים, מכל הגילאים.

המפגש בין העיר העכשווית, לליבה ההיסטורי, מפגיש בין הצורך של העיר להתפתח ולשמור על תפקוד מרכז העיר מחד, עם הרצון  לשמור על רוח המקום מאידך. התכנון המחודש של הרחוב מחבר שני מרכיבים אלה תוך יצירת איזון ביניהם. בדגש על שלושה רעיונות תכנון מרכזיים:

סיפור המים "מצאנו מים"הייתה הקריאה שנשמעה ממעמקי הבאר בשנת 1883. לאחר שנים בהם התקשו תושבי העיר למצוא מים, כשנחפרה הבאר הראשונה, שמעליה הוקם בהמשך גם מגדל המים, שנותר עד היום עומד על תילו, הייתה ההתרגשות גדולה.

סיפור המים, אשר אף חקוק על סימלה של העיר, זכה למקום של כבוד בתכנון כיכר הבאר והמדרחוב. באזור בו עומד מגדל המים תוכננה בריכת שכשוך. אמת מים ובריכת השתקפות מלוות את המדרחוב.

עם פתיחת מרחב הרחוב בתכנונו החדש הפך המדרחוב לנקודת משיכה המעניקה חווית בילוי ומסחר עדכנית - פעילות בתי קפה הפונים לרחוב וחלונות ראווה אטרקטיביים, תוך פתיחת חזית מסחרית נוספת אל גן המושבה.

עומס הפיתוח שקיים ברחוב צומצם וחלוקה מחדש של חלל הרחוב פתחה את המבט אל בית הכנסת ההיסטורי, הממוקם במעלה הרחוב. המבט חוזק על ידי שדרת עצים רחבה, תוחמת אותו, ובה גם מרוכזים כל אלמנטי הפיתוח, כך שלא יחסמו את המבט הרציף.

ישן מול חדש התכנית כוללת ניקוי העומס הוויזואלי ויצירת שפה עיצובית המבדילה בין הישן לחדש, בין ההיסטורי לעכשווי. ניגודיות אשר מדגישה את המבנים והערכים ההיסטוריים. כשהמטרה היא מחד שימור המבנים, אשר זוכים לחידוש באמצעות חיפויי טיח, חלונות עץ וגגות רעפים ומאידך "הלבשת" חזיתות המסחר של המבנים הקיימים, במעטפת עכשווית של לוחות זכוכית קרמית ו/או לוחות פיבר-צמנט צבעוניים.

הבידול החד בין הישן לחדש, מתבטא גם באופי ובחירת החומרים המודרניים של פיתוח הרחוב, אשר גם הוא מדגיש את ייחודיותם של המבנים והערך המוסף של המרקם ההיסטורי.

הצלחת ההתחדשות תלויה בעידוד שדרוג של העסקים הקיימים וכניסת עסקים חדשים לרחוב, ליצירת מרכז עירוני איכותי המושתת על מורשתה של ראשון לציון. 

למימוש התחדשות הרקמה הבנויה סייעו גם כלים חברתיים של עבודה פרטנית מול כל בעל עסק ו/או משכיר. כלים אלה הינם חלק אינטגרלי מהתחדשות הרחוב ובאמצעות היחידה לפיתוח עסקי של עיריית ראשון לציון, אשר פועלת באופן פרטני מול בעלי העסקים והנכסים ליצירת שותפות בהשקעה ציבורית ופרטית. העירייה מקנה תמריצים כלכליים של הלוואות ושירותי תכנון עבור בעלי העסקים, לצורך שיפוץ החזיתות ובכך מעודדת שדרוג של העסקים הקיימים וכניסת עסקים חדשים לרחוב.

בחודש אייר האחרון, הושק המדרחוב המחודש במסיבת רחוב פורימית חגיגית. תושבי וילדי העיר מלאו את חלל המדרחוב בשפע תחפושות והתגודדו סביב מופעי רחוב, חלקם יזומים וחלקם ספונטניים של צעירים כישרוניים. במה מרכזית שנבנתה בתחתית המדרחוב ומערכת הגברה ששולבה בפיתוח החדש, איפשרו לכל המבקרים ליהנות ממופעים.  ילדים טיילו על אמת המים, כשהם אוחזים ביד הוריהם, ואחרים שכשכו רגליים בבריכת השכשוך, אשר בכיכר הבאר. החלל הציבורי, היה בשימוש במלואו, פתוח, נגיש, הומה ושמח.

בימים אלה מתוכנן המשך הפיתוח, במעלה רחוב רוטשילד - כיכר המייסדים, הרחבה בה הוצבו האוהלים של 17 המשפחות הראשונות והייתה למרכז החיים של המושבה, בית הכנסת נמצא בעבודות שימור ומתחם המוזיאון מתוכנן מחדש.

ביום העצמאות האחרון, בטקס הדלקת המשואות, הדליק דב צור, ר' עיריית ראשון לציון, משואה לכבוד העיר בה עוצבה המורשת הלאומית ואשר היוותה דוגמא לרוח היזמות והחלוציות של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל והתחייב במסגרת תפקידו לתת דגש מיוחד לנושא השימור בעיר.

פרויקט מדרחוב רוטשילד הינו חלק מרכזי בתהליך ההתחדשות של הרקמה העירונית ההיסטורית של העיר ראשון לציון, תוך שהוא שומר על ערכיה ומורשתה התרבותיים. יצירת סביבה עירונית תוססת ושיפור מהותי של איכות החיים בעיר, נולד כתוצאה של מתן מקום של כבוד למורשתה של העיר, תוך תכנון ועיצוב עכשווי של המרחב הציבורי.

 

צוות התכנון:

אדריכלות נוף ליאור וולף, טלי וקסלר, צור - וולף אדריכלי נוף                                                                           

מזמין החברה הכלכלית ראשון לציון

ליווי התכנון עיריית ראשון לציון - אדריכל העיר ויחידת תכניות אב ומתאר

ניהול פרויקט ע. יפה ניהול פרויקטים | נתן כהן

אדריכל שיפוץ חזיתות אבי לייזר

שילוט, קירוי ועיצוב שרון דנציג

 

גלריה דע מאיפה באת | בטאון איגוד אדריכלי הנוף



צור קשר נחלת הכלל | תכנון המרחב הציבורי שלנו

סניף מרכז - רח' בצלאל 14, רמת גן
טלפון: 073-7522152
סניף חיפה - רח' קייזרמן 11, חיפה
טלפון :04-6266416 | 0772013207
דוא"ל : office@new-commons.com

  • © כל הזכויות שמורות 2013 | עיצוב: lola-d | פיתוח: Webart