משרד נחלת הכלל 

מאמר | זמני על זמני קו חוף אלטרנטיבי לחיפה פעולה עירונית טקטית באמצעות שימושים זמניים

פרויקט גמר | 2014 | הפקולטה לארכיטקטורה ולבינוי ערים | המסלול לאדריכלות נוף | בהנחיית ג'ודי גרין ורם אייזנברג

פורסם בביטאון אדריכלות הנוף, גליון מס' 53, דצמבר 2014



 

 

יישובים עירוניים טומנים בחובם אינספור קשרים בין מערכות חיים, קבוצות ופרטים. העיר מציעה לנו, תושבים ומבקרים כאחד, מגוון מרהיב שלאפשרויות והזדמנויות. 

על אף החזות המסודרת בה מתוכננות ערים ברחבי העולם, הן מהוות, למעשה, ג'ונגל של שינויים בלתי פוסקים. גורמים פנימיים וחיצוניים משפיעים על התפתחות העיר, על כמות התושבים בה ועל הקשרים ביניהם.

כאשר בוחנים את הערים במאה ה-21 ואת התפתחותן אפשר לראות כי יש תפיסה רווחת לגבי עיצוב התהליכים שעוברים עליהן. המרדף אחר הקביעות מלווה אותנו בהרבה מהבחירות שלנו. אנו רוצים להשיג 'תוצאות ממושכות' או למצוא 'פתרונות תמידיים' או 'התחייבויות לאורך זמן' מכיוון שלרוב האנשים, מושג הקביעות מלווה בתחושת ביטחון וגדר נגד סיכונים ורוחות השינוי. השאיפה לקביעות עומדת בניגוד למורכבותם של המרקמים העירוניים ושל התהליכים המתחוללים בהם.

הערים בנות זמננו עשויות תצרף מסובך של מבנים ושל פעילויות, המתחלפים ומשתנים כל הזמן ונדמה כי אסטרטגיות התכנון הקיימות כיום כבר לא מתאימות לקצב השינוי העירוני- לעיתים תכניות המתאר לא רלוונטיות עוד לפני שהן מפורסמות. בנוסף, הזמן שלוקח ליצור, לאשר, לאמץ  ולהוציא לפועל את תכניות המתאר מהווה בעיה נוספת.

הגישה האסטרטגית, המושתתת על יצירת תכניות מתאר ארוכות טווח, חסרה את יכולת ההכלה של השינויים התכופים, הנובעים מתחת לפני השטח, אל פני השיח הציבורי. תהליך התכנון המסורתי, השואף להביא למצב של פתרון קבע למרחב העירוני, נותר מאחור אל מול הצרכים המשתנים וחוסר הוודאות הכלכלי, מצב הקורא לשינוי בדפוסי החשיבה של התכנון העירוני.

נושא השימושים הזמניים בתכנון האורבאני נמצא עדיין בחיתוליו, אך כבר היום ניתן לזהות פרויקטים בערים שונות אשר פועלים על פי עקרונותיו[i]. השימושים הזמניים משחקים תפקיד חשוב בחיים הציבוריים והתרבותיים של העיר ופיתוח אורבאני באמצעותם הוא כבר חלק מהמציאות הקיימת.
ההנחה היא, שאם אותם שימושים זמניים יתבררו כנכונים למקום מסוים, הם יעזרו לחזק את תחושת המקום, יהוו מחולל להתפתחות ארוכת טווח והם עשויים להיות חלק מהפתרון לאתגרים איתן מתמודדות הערים.

קידום תכנון דרך שלבים גמישים, מסגרת זמן פתוחה וגישה טקטית, שיכולה להגיב לתנאים המשתנים, יכול להתבצע באמצעות פרויקטים קטנים בעלי אופי זמני. הוצאה לפועל של שלב תכנוני אחד תייצר השפעה מידית על הסביבה, תיצור אינטראקציה עם שלבי התכנון הבאים ותעניק משמעות גדולה יותר לשינויים עתידיים.

פרויקט הגמר 'זמני על_זמני_קו חוף אלטרנטיבי לחיפה' התחיל במחקר תיאורית ה-'Temporary Urbanism' , אשר היווה השראה לפעולה עירונית טקטית, הנעזרת בשימושים זמניים ככלי לראיה אסטרטגית ארוכת טווח.
הפרויקט מציג פתרונות אפשריים לאתגרים שנבחנו בעיר התחתית בחיפה, וספציפית בנושא קו החוף. חיפה נשענת על תכנית מתאר משנת 1934- במהלך השנים תוכננו תכניות מתאר נוספות אךהן מעולם לא אושרו.
העיר התחתית מהווה את גרעין העיר חיפה עוד מהתקופה העות'מאנית, אך מאמצע המאה ה-20 האזור מתמודד עם מספר גורמים שמאטים את התפתחותו. קו החוף בעיר התחתית מעורר מחלוקת מזה שנים. הקמת הנמל, אשר שינתה את קו החוף, והרכבת, אשר חוצצת בין העיר לים, מהווים אגוז תכנוני קשה לפיצוח. תכנית המתאר החדשה מציעה פתרון מוגבל לקו החוף והכלים הקונבנציונליים נכשלים בהנגשת קו החוף לתושבים. כיום אין חיבור אמיתי ובלתי אמצעי בין חוף הים לעיר התחתית, ואין  אמירה ברורה בתכנית המתאר החדשה לשקע את תוואי הרכבת ולפתוח את העיר אל הים.

חזון הפרויקט נשען על עקרונות הדוגלים בשימוש במאפיינים הפיסיים והתרבותיים הקיימים באזור מבלי להתעלם מהם. הנקודות החשובות שעלו מהניתוחים שנערכו הן גיוון האוכלוסייה באזור, ריבוי מוקדי דת, חינוך, תרבות ותיירות, פוטנציאל תחבורתי אדיר וחוסר בשטחים פתוחים איכותיים לציבור.

לאור מסקנות אלה, המטרות העיקריות שגיבשתי הן לחשוף את חזית הים לעיני הציבור ובכך להחדיר את הנתק לתודעה הציבורית, ובנוסף, ליצור שטחים פתוחים ציבוריים איכותיים, מאפשרים וגמישים בעיר התחתית בחיפה.

לטענתי, קו החוף האלטרנטיבי מתבטא בנקודת זמן זו  בגדר הרכבת והוא נפרש בין קצה רחוב בן-גוריון והמושבה הגרמנית, ממגורות דגון, מוזיאון דגון, תחנת רכבת מרכז השמונה, מעלית נמל הנוסעים, שער פלמר, המרכז האקדמי כרמל ועד למבנה מועדון 'החורבה'.

הזמניות בפרויקט מתבטאת ברמת השקעה שמאפשרת גמישות ולא מקבעת. הפרויקט מציג פתרון אפשרי לחללים אלה, בידיעה שאלה יכולים להשתנות בהתאם לצרכים, בין אם זה לאירועים בקני מידה שונים ובין אם זה שינויים שיקרו במהלך השנים – וכל אלו עם ההבנה כי נכון לעכשיו אין גישה לים ואנחנו נמצאים בתוך העיר.

הרעיון לאפשר תנועה אנכית, המעלה את המשתמשים אל הגגות, מייצר חיבור ויזואלי, נקודות מבט חדשות וייחודיות ומפגש מפתיע עם העיר ועם הים, אשר לא נחווה לפני כן.

החללים בפרויקט עוצבו בהשראת חוף הים, הנמל, מבני התעשייה והבניינים ההיסטוריים והחומרים שבחרתי לעבוד איתם הם מתכת, עץ, חול ודשא סינטטי כחול. הצורניות הגאומטרית והצבת האלמנטים במרחב נועדו לחזק את המלאכותיות האבסורדית של קו החוף האלטרנטיבי, בניגוד לחוף הים האורגני והאמיתי.

ג'יין ג'ייקובס כותבת בספרה: "ערים הן מעבדה אדירה של ניסוי וטעייה, כישלון והצלחה בבניית העיר ובעיצוב העיר. זאת המעבדה שבה צריך ללמוד תכנון ערים וליצור ולבחון את התיאוריות שלו"[ii].

הקלישאה החבוטה גורסת, שבמציאות הוודאות היחידה היא שהכול זמני- במודרניות שאנו חיים בה היום, אנו חייבים להיות גמישים וסתגלנים.פעולות עירוניות טקטיות, הבאות לידי ביטוי בשימושים זמניים, הן בדיוק כאלה- זמניות- והן יגדלו ויתעצמו או יכשלו וייעלמו- בהתאם לצורכי המשתמשים- וזאת מבחינתי התמצית האמיתית של העיר והמהות של ההתפתחות העירונית.

 

[i]Peter Bishop and Lesley Williams, The Temporary City, Routledge, 2012

[ii]Jacobs Jane, The Death and Life of Great American Cities, New York: Random House, 1961, pp.6



צור קשר נחלת הכלל | תכנון המרחב הציבורי שלנו

סניף מרכז - רח' בצלאל 14, רמת גן
טלפון: 073-7522152
סניף חיפה - רח' קייזרמן 11, חיפה
טלפון :04-6266416 | 0772013207
דוא"ל : office@new-commons.com

  • © כל הזכויות שמורות 2013 | עיצוב: lola-d | פיתוח: Webart